דף הבית
אודות
יומני מסע
כתבות
ספרים
מזג האוויר
גלריה
וידאו
סיפורי מסע
מעברי גבול
ENGLISH POSTS
האופנוען מסביליה - הצילומים
"היכולת להתרגל לחברה אשר חולה באופן מוחלט , אינה מדד לבריאות " .

אתר מסעות
מהים השחור לים הלבן

מסע למרוקו
MEDITERRANEAN 2 ATLANTIC

ברוכים הבאים לאתר ארטמוטו
גלישה מהנה

סיפורי מסע

שתף |

מסעותיו של ז´ק סודאי / יומן מס´ 2

חזרה לסיפורי מסע
שהטייס הפעיל את המנועים של המטוס היא הוציאה צלב קטן מהתיק שלה והחזיקה ביד. סדר הפעולה עם הצלב כך:.....גודל הסכנה הפעולה עם הצלב
1- כל זמן שהייה במטוס החזקת הצלב ....


יומן מס´2 12 VIM 18/05/2010

קודם כל ברכה "ברוך אתה ה´ מלך העולם שחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה"

אתמול 17/05/2010

התעוררתי לפני השעון המעורר בשעה 3:00. לאחר תרגולת בוקר ולוודאי שיש לי את המסמכים הדרושים ירדתי למטה בשעה 3:45 למונית שתיקח אותי
לשדה התעופה (אשתי אמרה שהיא מפחדת לנהוג בחושך) לכן הייתי צריך להקריב 90 ₪ למונית. שיחה עם בעל המונית הוא אמר שהוא כבר 3 שנים
רק עובד בלילות וישן בבורק כוון שהוא שונא פקקים.

בשדה התעופה הכול התנהל כרגיל, קודם לאחר מחקר באינטרנט מצאתי שהטיסה הזולה ביותר היא החברה היוונית ושם קניתי את הכרטיסים.
מובן מאלו שרוב הנוסעים היו יוונים מצב המטוס מראה שהמצב הכלכלי באמת קשה ביוון, ושאני קבלתי תמורת הכסף המוזל שלי.
מה שבלט בשטח קבוצה של צליינים יוונים המורכבת מגרעין של כומר בלוית 5 נשים זקנות בשחור. כ 5 כאלה. אני בטוח שנסיעת
הכומר הייתה ממומנת על ידי הזקנות בשחור, כניסיון אחרון שלהם להגביר את הסיכויים שלהם להיכנס לגן עדן על ידי ביקור בארץ הקודש בלוית כומר.

ברישום לעליה למטוס נשאלתי אם אני מעדיף פרוזדור או חלון, בחרתי בחלון וקבלתי מספר מושב. שהגעתי למושב ראיתי שהוא תפוס
על ידי זקנה בשחור, אני בנימוס אמרתי לה שזה המקום שלי, ואז היא התחילה לדבר "אקסו אקסי ....") בצורה שוטפת ותכליתית, ג
ם הדיילת נכנסה לעניין, אבל רציתי לא לעשות ספור, ואמרתי OK, OK אין בעייה אין לי בעייה לשבת באמצע בין שתי זקנות בשחור.

התיישבתי באמצע, אבל הזקנה בשחור ליד החלון המשיכה ב- "אקסי אקסו ....". מתברר שהזקנה בשחור הייתה עם נזלת חזקה מאוד
ולפי דעתי היא רצתה לפי השכל שלה לא להדביק את נוסעי המטוס לכן בחרה לשבת ליד החלון על מנת שכל החיידקים יצוא החוצה.

הייה לה תיק אישי מעור בגודל שקית מכולת גדולה, התיק הייה מלא ממחטות נייר שהיא גמרה תוך רבע שעה,
בקשה מהדיילת נייר וגם גמרה, לי הייה בתיק חבילת נייר טואלט חדשה וגם את זה גמרה בסוף הטיסה.

שהטייס הפעיל את המנועים של המטוס היא הוציאה צלב קטן מהתיק שלה והחזיקה ביד. סדר הפעולה עם הצלב כך:

גודל הסכנה הפעולה עם הצלב
1- כל זמן שהייה במטוס החזקת הצלב
2- סכנה נמוכה ביותר להשתמש בצלב כאל עפרון ולצייר צלב באויר
3- סכנה בינונית הכל הנ"ל בתוספת לעשות סימן של צלב ביד השנייה
4- כשהסכנה גוברת לעשות סימן של הצלב ביד השנייה בקצב ממושך תוך כדי הגברת מהירות תנועת היד לפי התגברות הסכנה




לקראת ההמראה שהמנועים התחילו להרעיש הגברת התחילה ביד השנייה לעשות סימן הצלב במהירות בקצב ישיר עם רעש המטוס

עד שהגיעה למהירות מדהימה ביד.

תוך כדי טיסה היו מספר מערבולות אויר והגברת פעלה בהתאם לטבלה הנ"ל. כשהיא מערבולת והגברת נמנעה מפעולה הרגשתי לא טוב

ופחד והתלבטתי אם לבקש ממנה לפעול בהתאם לטבלה.

ימים לפני הנסיעה שלי עשיתי מחקר על מועדי המעבורות מיוון לאיטליה, הדפסתי אותם ואמרתי שבזמן הטיסה אני אחליט על אופן הנסיעה לאיטליה.

כאשר היעד באיטליה הינו וינזיה. ההחלטה שהייתי צריך לקחת האם לנסוע לצפון יוון לעיר בשם "איגונימסטה" ולקחת מעבורת או

לקחת מעבורת מהעיר " פטרא" שהיא כ- 200 ק"מ מהנמל פיריוס עם הפלגה של כ- 32 שעות.


במטוס שעיינתי בניירת מתברר שהנתונים לגבי האפשרות הראשונה היו שגויים כיוון שבחרתי בעיר אחרת באיטליה לכן נשארתי עם אופציה אחד בלבד.

רק אם אצליח למצאו מקום עם אינטרנט אוכל לקבל נתונים נכונים.

כשהעמסתי את האופנוע בחיפה באונייה ביום חמישי שעבר היו קבוצה ישראלית של כ- 12 אופנועים "הרלי דבידסון" שמעוניינים להשתתף

במפגש הרלי דבידסון ביוון. לפני הנסיעה החלפנו טיפים על ביטוח וכו"ל.

יום לפני הנסיעה התקשר אלי מכיר ואמר שמכיר שלו שהוא מתקן אופנועים טס עם רכב לווי וגרר לקבוצה. נדמה לי שזו דרישת יצרן של

אופנועי הרלי דבידסון שבנסיעה קצת ארוכה חייב להתלוות לנסיעה רכב גרר ומתקן אופנועים. דעתי האישית שבאמת חוסר אחריות וטיפשי

לצאת בטיול עם אופנוע הרלדי דבידסון ללא מתקן אופנועים וגרר.


המטוס נחת בזמן בנמל אתונה. משם לפי האינטרנט יש רכבת ישירה לנמל פיריוס, שהלכתי לקנות כרטיס המוכר אמר לי שאני צריך

לעשות העברת רכבת בתחנה "מונטאקריסטו" או משהוא דומה. ניסיתי להסביר שבאינטרנט אמרו שיש רכבת ישירה, הוא הסתכל אלי

כאילו שהוא מדבר עם אהבל לכן לקחתי את הכרטיס ב 6 אירו ורשמתי את שם התחנה למעבר.



זמן הרכבת כשעה. ואז התחלתי לקבל זרם SMS מקבוצת הרלי דבידסון שהם בנמל ואין אונייה.

בחברת הספנות נתנו לי נייר עם מיקום עגינת האונייה שהוא מרוחק כ- 10 ק"מ מנמל פיריוס, חשבתי לעצמי שהם לא קבלו פתק כזה.

עניתי להם ב- SMS שאני מגיע בשעה 11:00 ונפגש בנמל.

בתוך הרכבת שמתי את האצבע שלי על מפת נסיעת הרכבת על מנת להחליף רכבת בתחנת "מונטאקריסטו" עשיתי את ההחלפה

בהצלחה והגעתי לנמל פיריוס. עצתי מונית שייקח אותי לנמל. כנראה שבחרתי בנהג מונית אהבל שלקח אותי לנמל הראשי ולא לנמל שבפתק.

לאחר בירורים כתבו לי בנייר ביוונית את כתובת הנמל המרוחק, ועם נהג מונית פחות אהבל לקח אותי לנמל המבוקש. נזכרתי במקום מנסיעתי ליוון בשנת 2003.



במקום חיפשתי ולא מצאתי את האונייה פונטוס. האונייה הייתה אמורה להגיע יום ראשון והיום ויום שני שאלתי איפה המכס אולי אני אמצא

את האופנוע שלי שם. זיו פרידמן נתן לי טיפ ומספר טלפון של עמיל מכס בשם "מיכליס" אני נזכרתי במיכליס מנסיעתי ליוון

בשנת 2003 ואז לקח ממני 50 אירו בכל כיוון עבור שחרור האופנוע.



שאלתי איפה המכס והצביעו על חדר לבן קטן מורם על עמודי ברזל. מתחת לחדר ישבו 3 חברי יוונים שאלתי אותם מי זה "מיכליס"

ובחור בגיל שלי אמר שהוא מיכליס. זיהיתי אותו הזכרתי שבשנת 2003 טפל בי, ומשרתי ד"ש מזיו פרידמן. שאלתי איפה האונייה "פונטוס"

או ענה שנסעה גם לנמל אלקסנדריה במצריים ותגיע רק לקראת הלילה. אני יודיע שהמכס ביוון עובד משעה 8:00 עד 13:00 ולאחר מכן לך תחפש את החברים שלך.



ידעתי שאני תלוי במיכלס לשחרור האופנוע, שאלתי אותו כמה שכ"ט שלו, הוא אמר 50 אירו בכל כוון. אמרתי שאני מוכן לשלם

במזומן 60 אירו שני כוונים ואני אשתדל שכל החברה מקבוצת הרלי דוודזון יעשו אצלו. הוא אמר בשבילי 70 אירו,לחצנו יד ושלמתי.

האיש שישב לידו הוא המוכס עצמו. יצרתי קשר עם קבוצת הרלי ואמרו לי שהם במשרדי החברה וסגרו עם החברה.



ישבתי במשרד מיכליס ממתין. בשעה 16:00 מיכליס והחבר שלו הלכו הביתה אבל אמר לי שהוא יחזור.



בסביבות שעה 17:00 ראיתי שיורדים ממוניות קבוצה של אופנוענים צעירים כ- 20 עם מעילים הרלי דוידסון חשבתי שהם

הקבוצה הישראלית אבל התברר שהם מקפריסין והם גם משתתפים בכנס הארלי ביוון.



המעבורת שלי מפטרה מפליגה בשעה 23:59 וכתוב שצריך להגיע לפחות שעתיים קודם להסדיר את המשטרה והמכס.

נכנסתי ללחץ והתחלתי להתרגל לרעיון שהלילה צריך ללון בפיריוס ומחר להתחיל בנסיעה.



בסביבות 19:00 ראיתי את האונייה פונטוס נכנסת לנמל, התקשרתי למיכלס שהאוניה הגיעה, שהאונייה עגנה עליתי ראשון

אפילו ללא רישות שחררתי את הופנוע שלי מקשירות והורדתי אותו מהאונייה, הקבוצה של הרלי דווידסון מקפריסין מחו לי כפיים

כשראו את האופנוע שלי עם כל הציוד. מיכליס אמר שאני חייב פתק מחברת הספנות, נציג החברה לא הסכים לתת לי פתק ללא תשלום

של 36 אירו, שלמתי והלכתי למשרד של מיכלס, הוא הוציא את החותמות של המכס וחתם לי על הניירת ככל הנראה הוא גם עמיל מכס

וגם מייצג את המכס היווני. שעה 19:30 יצאתי לדרכי לפתרא עם מעיל עור בלבד. הייה רוחות והיה לי קר. על מנת להוציא ציוד קור הייתי

צריך לפרק את המזוודות, לא היה לזמן לזה, חיפשתי ומצאתי מעיל טרניג ששמתי מתחת למעיל עור, היה לי קר בידיים בלי כפפות,

הפעלתי חימום ידיים. נכנסתי לחושך, רוחות עזים שמפריעים לשליטה באופנוע, גשם לסירוגין, קור. הייה לי קשה לעשות את ה- 200 ק"מ לפתרא,

למראת שיש לי את כל הציוד הדרוש לא יכולתי להרשאת לעצמי להוציא את הציוד.


הגעתי לנמל פתרא, קניתי כרטיס לאונייה ולאופנוע ב- 105 אירו. השוטר אמר שאין ביקורת דרכונים ואין מכס תעלה לאונייה וזה הוא.

בפרסום למעבורת היה כתוב ש קמפינג יכול להתחבר לחשמל וליד יש שירותים ומקלחות, בבירור הכוונה לתנדר שגרים בו "קמפר" בקשתי

שאחנה שם ולהקים אוהל. לא הסכימו, אמרו לי שאני חייב לשים את האופנוע במוסך שבאונייה שיהיה נעול בכל המסע. להוציא את כל הציוד הדרוש לי.

בהתחלה הוצאתי שק שנה. שראיתי שאני צריך לשון שכסא מטוס עם אנשים אחרים, בקשתי רשות להקים אוהל ב- דק עם גג והסכימו.

ירדתי פעם נוספת למוסך, הוצאתי אוהל וציוד נוסף, הקמתי את האוהל, אכלתי סנדויץ והלכתי לישון.



התעוררתי בבוקר בשעה 5:00 התקלחתי והתגלחתי, האונייה יפה מאוד כמו LOVE BOAT עוברים בין איים יפים מאוד,

האונייה כמו אוטובוס מאסף עוצרת בהרה איים בדרך. כאן אני מפסיק את היומן בתקווה שאצליח לשלוח מהאונייה.

המצלמה שלי עדיין באופנוע ללא גישה אלו, אני שולח תמונות מהטלפון.

תודות לז´ק סודאי - ומועדון האופנועים הישראלי