דף הבית
אודות
יומני מסע
כתבות
ספרים
מזג האוויר
גלריה
וידאו
סיפורי מסע
מעברי גבול
ENGLISH POSTS
האופנוען מסביליה - הצילומים
"היכולת להתרגל לחברה אשר חולה באופן מוחלט , אינה מדד לבריאות " .

אתר מסעות
מהים השחור לים הלבן

מסע למרוקו
MEDITERRANEAN 2 ATLANTIC

ברוכים הבאים לאתר ארטמוטו
גלישה מהנה

שתף |
כול יומני / מהים השחור לים הלבן     אתרים בעולם     סיפורי מסע - חברים     כל ההתחלות     מהים התיכון לאטלנטי 2010     מסע ליוון עם אופנוע לנבכי הקהילות היהודיות 2011     המסע לאסיה 2012      סובב האדריאטי 2018     חזרה לברלין     כל הקטגוריות

אפריקה השחורה על אופנוע

יומן מסע - קבוצת אופנועים בדרום אפריקה .
בקתות מכל הסוגים והמינים. ברובן מכוסות בפח מגולבן, בגודל של כחדר. מאוחר יותר הוסבר לי שכל אחד יכול להקים לעצמו בית כזה ולגור בו ללא תשלום. הר השולחן המדהים הצופה על קייפטאון מביט אלינו בגאווה. ..


לפני כיומיים נחתתי (כיממה לפני שאר הקבוצה עקב אילוצים בעבודה). לקח לי קצת זמן לעכל.
לפני כשבועיים ויותר פתאום אני על מטוס בדרך לפרנקפורט, גרמניה. שאלו אותי אם אני מתרגש, הרי זאת הפעם הראשונה שאני נוסע לטיול בחו"ל על אופנוע. מגשים חלום. אפריקה. פילים, היפפוטומים, תנינים, אריות, תאואים, לווינתים, פניגווינים מה לא? הכל רציתי לראות. וכך מצאתי עצמי חובב חיות מושבע וחובב אופנועים,
כבר בדרך לשם. והיו לי היסוסים. לא ידעתי מי זה המדריך. לא הכרתי את הקבוצה. במפגש טרם הנסיעה הרגשתי מנוכר. היו שם חבר'ה שכבר טיילו ביחד והכירו זה את זה. אבל זהו. ההחלטה התקבלה. הכסף (לא מעט כ 18,000 ש"ח +), שולם , וזהו יוצאים לדרך. בשיחה עם המדריך נאמר לי כי המחיר כולל הכל (מלון + א. בוקר, טיסה, אופנוע, אתרים) + כ - 500 $ לארוחות ודלק. הטיסה הייתה קשה וארכה כיממה. הלוך חזור כיומיים. המדריך סער הסביר שזאת בעיה של תקציב מאחר והטיסה מהארץ עולה כ 500$ יותר. הובטח לי ב.מ.וו ג'י אס 1200 וזהו, לי זה הספיק. טרם הטיסה רישיון בינלאומי, וביטוח נסיעות קצת מזומן (יש שם כספומטים ובנקים)

ופתאום נוחתים בקייפטאון. קצת קשה להתרשם. שדה תעופה רגיל. קונים כרטיס "סים" מקומי ויוצאים לרכבים שהובילו אותנו לסוכנות ב.מ.וו. מקבלים סנדוויצ'ים ולדרך.
הכביש עובר על פני ופתאום נחשפים בתי השחורים שמקיפים את העיר. בקתות מכל הסוגים והמינים. ברובן מכוסות בפח מגולבן, בגודל של כחדר. מאוחר יותר הוסבר לי שכל אחד יכול להקים לעצמו בית כזה ולגור בו ללא תשלום. הר השולחן המדהים הצופה על קייפטאון מביט אלינו בגאווה. ופתאום אנחנו בתוך העיר. מספר די קטן של בניינים גבוהים והנה הים. לאורך הים טיילת עצומה ומרכז קניות ענק. מאוחר יותר אף ביקרנו בהם (לקראת סוף הטיול).
הגעה לסוכנות, מפגש עם אדם מקסים בשם ג'וני אם זיכרוני אינו מטעני, שירות מצויין ואדיב, מהיר ומקצועי, ראיתי את האופנוע. שנת 2008 נראה לי בסדר גמור ואמנם נהנתי ממנו מאוד במהלך כל הטיול.

יוצאים מקייפטאון כבר על האופנוע לכיוון התחלת הטיול , "דרך היין". הגענו למקום קסום ראשון. זיוונוואכט. אחוזה קסומה עם אגם קטן. בית האחוזה משמש כמסעדת "גורמה" מדהימה, ליד האחוזה לא רחוק נמצאים הצימרים, ביתנים קסומים וכבר חלוקה ראשונה לחדרים. בצימר למעשה היו שלושה חדרים ,
כאשר אני ואיציק אחד מהאופנוענים ישנו בחדר אחד, זוג אחר (אביגדור ואישתו) בחדר שני ויששכר בחדר שלישי. כך התחיל הטיול. ארוחת ערב מפנקת, יין מעולה, והרגשה נפלאה. בהמשך נדרשנו להוסיף 450$ על הדלק וארוחות הערב (חלק כן חלק לא , לפי מה שקבע המדריך , דלק לכל האופנועים, תידלוק ביחד לכולם, ולעיתים גם ארוחות צהריים ). ציפו לנו מקומות מדהימים ביופיים. כבישים מפותלים הבנויים בדיוק לאופנוענים.

במהלך היומיים הראשונים ב"דרך היין" ביקרנו במספר אחוזות ועשינו בכל מקום טעימות. יינות לבנים, יינות אדומים, יינות מתוקים מכל הסוגים והמינים שיכלו להציע. ארוחת הבוקר באחוזה הייתה אף היא מבשמת מפוארת מפנקת ומרהיבה. סידור השולחן השאיר את כולנו עם פיות פעורים. ותוך כך הטיול הלך והסתעף. פה ושם תצפית מרהיבה לאחר "פס" מופלא בתוך יערות עד , תוך עליות מרהיבות, ולעיתים כניסה בשביל תוך תחושת השטח באופן שהעצים את ההרפתקה. לאט לאט נכנסנו לתוך הארץ היפה הזאת. בשלב מסויים הנוף התחלף לנוף מדברי ומצאנו עצמנו במרחצאות טבעיים. גם מנוחה שכזאת אולי לעיתים נזקקת. עשינו מסאז' של כחצי - שלושת רבעי שעה, נחמד . ותוך כך מצאנו עצמנו לפתע בתוך שטחי סוואנה מרהיבים. הנוף השתנה לשיחים נמוכים, פה ושם עצי שיטים, ולפתע גם חוות יענים. מה עם צ'יטות? חיות בר? שאלתי. עוד יהיו, חכה בסבלנות נענתי...

התצפית הראשונה לאחר עליה נהדרת וסיבובים מפותלים הייתה לא רחוק מקיייפטאון, מצנחי הרחיפה ריחפו באויר ונתנו תחושה של חופש אמיתי. לפתע מן ההר הסמוך יורדת קבוצה של 4 כושיות ומלווה תוך שירה אפריקאית חרישית שהלכה והתקרבה. חיוכים חושפי שיניים לבנות והנה אפריקה . ביקשתי אותן לשיר לנו ובלי להסס לרגע לקחו את התוף והתחילו בשירה וריקודים. אט אט הצטרפו שאר חברי הקבוצה שעדיין לא הכרתי בשמותיהם. חוויה ראשונה. בהמשך עליה לשביל והגעה לבית אחוזה באמצע שום מקום. בתוך הואדי אגם קטן וממול בית יפה ומטופח. אישה בשיער לבן קיבלה את פנינו והגישה לנו לחם מאפה ידיה ויין אותו היא מכינה בחווה. סיבוב בחווה, ביקור ביקב טעימות מהיין ושיכרון חושים. ותוך כך חולפים על פני שטחים מרהיבים של כרמים עד אין קץ, הרים גבוהים נישאים ונופים מתחלפים.

ביום הרביעי לערך הגענו לאיזור היותר יבש של אפריקה. ה"קארו הקטן" (קארו = יבש) הסביר לנו סער, הינו מעין עמק מוקף הרים , אקלים יבש יותר , בצל הגשם. לפתע מגיעים לכביש מדהים. רכיבות מתפתלות בעיקולים מושלמים, הרוח נושבת בפנים, האופנוע נענה ללא מאמץ לפניות המושלמות. החבר'ה מתרגשים מנסיעה. כך גם חלפנו על פני חוות היענים הראשונה.
בדרך גיליתי את אהבתם לחיות והשימושים השונים שהם עושים מנוצות היענים, מעורן, משיני הכרישים, מהעץ, מחרוזים ולפטיקים, מברזל ממוחזר, מבדים ציבעוניים, מסוגים שונים של אבנים יקרות יותר ופחות.
אומנות אפריקאית בכל עיירה ובכל פינה. הכל בר שימוש ויש לו מטרה. חותכים את העמק הזה , יוצאים ממנו לטיפוס על הר תוך נסיעה על שביל מצווין ומפותל, וירידה מהממת לכיוון העיירה "פרינס אלברט". בקצה ה"קארו הגדול". שטח עצום של איזור יבש , סוואנה כמו הקטן אבל הרבה הרבה יותר גדול. עיירה די יפה, ההפרדה בין הלבנים והשחורים כאן מאוד בולטת.
הגענו בצוהריים וכאן בין 13:00 ל 14:00 יש הפסקה. נכנסים למסעדת דרכים , המבורגרים טעימים וממשיכים בדרך.

14 אופנועי ב.מ.וו, ארבעה 650, ארבעה 800 ושישה 1200. חלק מהרוכבים מצאו את ה 650 קצת קשה לנהיגה כל כך ארוכה. מגיני הרוח של ה 1200 הוכיחו את עצמם. הגבהים של ההרים כאן בלתי נתפסים.
אלפי מטרים של טיפוס תוך כשעתיים וירידות שחושפות אותנו לנוף נוסף ומאלצות להשתמש בכל כישורי הנהיגה. הנהיגה בדרך כלל רכה, התנועה די דלה באיזורים הללו ואין בעיה להאיץ קצת במהירות. באחת הפעמים הגענו לנהר שזרם למרגלות אחד ההרים הגבוהים שטיפסנו מצד אחד וירדנו מצידו השני בשביל מדהים ביופיו ואיכותו. במהלך ההפסקה הרשתי לעצמי להתרחץ באחת מהבריכות שהנהר הציע. קור המיים צינן את הגוף הלוהט לאחר הרכיבה המאומצת וארוחת הצהרים הבריאה החזירה את החיוניות לגוף. את המסע ליווה רכב מיניואן אליו היה נגרר עליו אופנוע ספייר. הנהג והמלווה מטעמו של המדריך שרתו אותנו בנאמנות במהלך כל הטיול תוך שנענו לכל בקשותינו. פה ושם גם קיבלנו איזה מזכרת קטנה מהיום שעבר , משהו שיזכיר את המקום וייחודו ואלה לא חסרים בדרום אפריקה. במקום אחד כרמים ויין, בשני יענים ועוד. חוות היענים אליה נכנסנו הייתה רחבת ידיים וגידלה אלפי יענים. הסבר על ביצי היען וההתפתחות שלו לווה בסיור בחווה והסתיים במירוץ בין שני רוכבי יענים מעובדי המקום שכן כמעט אף אחד לא עמד בדרישות המשקל המאקסימלי לרכיבה על יען (75 ק"ג)

הנה הנה אשר ודני מצטרפים לחווית הרכיבה. שמח שחזרתם בריאים ושלמים. נהנתי להכיר אותכם ושמח שהצטרפתם לטיול. דני היקר, עם המחשב הנייד מחפש בכל מקום אליו מגיעים את אפשרויות החיבור לאינטרנט, פלאי הטכנולוגיה שהגיעו כמעט לכל מקום בו היינו עזרו לדני להעביר הילוכים. ואשר והרבנית שלו עופרה, שני אנשים מקסימים ששמחתי מאוד שהם בסביבה, קצת אוירה ידידותית, קצת תחושה של בית...

והיענים הטיפשות הללו. בעיניהן הכל אכיל. המצלמה, השעון, כל דבר שהיה על היד. עיניהן עקבו ברעבתנות וניסו בקדחתנות לבולעו.. וכבר החבר'ה מצטרפים לשמחה. אשר עוד הספיק להרביץ צביטה שהקפיצה אותי מהמקום תוך שאני מנסה להתחמק מנסיונות הבליעה של היען.

...וכך לפנות ערב , הטמפרטורה שהגיעה באותו היום כבר ל 34 מעלות נרגעת והולכת ויורדת בלילה עד ל 17 מעלות. שינויים חריפים במזג האויר, קור חום, שמש ואפילו מאוחר יותר ניתקל בסופה עזה של גשם ורוחות חזקות מאוד. ממשיכים לכיוון נקודת הלינה הבאה.
לקראת היציאה מאיזור ה"קארו" הקטן, נעצרנו ליד מעין גן חיות קטן. במסגרת אהבתם הרבה של הלבנים בדרום אפריקה לחיות,

יש ניסיונות רבים לחנך את השחורים לכיבוד ואהבת הטבע. והנה פינה , עשירה בכל חי. נכנסים ומביטים נפעמים בחיות הרבות השוכנות כאן לבטח.

סיבוב אצל הקרוקודילים היה מלא עניין, היפופוטמית קטנה, זן נכחד של היפופוטמים החיים ביערות הגשם ולאו דווקא באגמים, מגיעה לקבל מזון מהמדריך. קרוקודלים שקופצים לקבל מזונם. ולקינוח החתוליים. גורי צ'יטות מקסימים, גורי אריות לבנים מטריפים, זוג צ'יטות מפואר ושני אריות לבנים מבהילים. ההליכה על גשר מעל לכלוב.
מאוחר יותר התאפשר למי שהעז ושילם, להכנס עימן לכלוב ללטפם. נכנסתי לצ'יטות. החיה המרהיבה הזאת שראיתי עד היום רק בטלויזיה בערוץ ניישונל ג'יאוגרפיק, החיה הרצה המהירה ביותר על פני האדמה, מביטה אלי בחוסר עניין. למזלנו הן כבר לאחר ארוחת הצהריים... ליטפנו, הצטלמנו ויצאנו ללא פגע מהכלוב. כלוב - דהיינו

חצר רחבת ידיים מוקפת גדר ומעליה עובר גשר מעץ עליו עוברים המבקרים. האריה הלבן הגדול (ענק) שהיה בכלוב שליד ממש לא הדליק אותי, וויתרתי בשמחה רבה על ליטופו וכך גם על ליטופה של בת זוגתו.
תוך כדי הביקור ראינו קבוצה של ילדים שהגיעו לבקר. המדריך שם סיפר שחלק מהחינוך לאהבת הטבע כולל ביקורים של בתי ספר במקום. ביקורים חינם. הסעות חינם. רק שיגיעו ויפנימו את פלאי הטבע שהמדינה המדהימה הזאת מציעה.

... ממשיכים בנסיעה, הרוח היבשה לאט משנה את פניה. מגיעים לקראת הירידה לאיזור החוף. הטיול היה מורכב מנסיעה מקייפטאון מזרחה וצפונה, עד לפרינס אלברט, ולאחר מכן ירידה דרומה לאיזור הים, נסיעה עד לפארק ציציקאמה וחזרה לאורך החוף פחות או יותר עד לקייפטאון. הדלקת המוסיקה הרגיעה קצת את המחשבות, כניסה לטראנס של רכיבה, ספיגה, הקשבה ונהיגה.

המשך יבוא...

איל ברנדט 

פרסום ראשון :27/12/2010 14:58:54
עדכון אחרון :31/12/2010 15:46:59