דף הבית
אודות
יומני מסע
כתבות
ספרים
מזג האוויר
גלריה
וידאו
סיפורי מסע
מעברי גבול
ENGLISH POSTS
האופנוען מסביליה - הצילומים
"היכולת להתרגל לחברה אשר חולה באופן מוחלט , אינה מדד לבריאות " .

אתר מסעות
מהים השחור לים הלבן

מסע למרוקו
MEDITERRANEAN 2 ATLANTIC

ברוכים הבאים לאתר ארטמוטו
גלישה מהנה

שתף |
כול יומני / מהים השחור לים הלבן     אתרים בעולם     סיפורי מסע - חברים     כל ההתחלות     מהים התיכון לאטלנטי 2010     מסע ליוון עם אופנוע לנבכי הקהילות היהודיות 2011     המסע לאסיה 2012      סובב האדריאטי 2018     חזרה לברלין     כל הקטגוריות

קפדוקיה / טורקיה

קפדוקיה


קפדוקיה, האזור שבין קאיסרי במזרח, אקסאראי במערב ונידה מדרום, היה בעבר ליבה של האימפריה החיתית, לימים מדינה עצמאית ולאחר מכן לפרובינציה רומית,



קפדוקיה


קפדוקיה, האזור שבין קאיסרי במזרח, אקסאראי במערב ונידה מדרום, היה בעבר ליבה של האימפריה החיתית, לימים מדינה עצמאית ולאחר מכן לפרובינציה רומית, שבין השאר נזכרת בברית החדשה. כיום נותר השם מעין תווית נוחה לאחד האזורים המתויירים ביותר בטורקיה.
למרות מראהו הצחיח של האזור, דווקא האדמה הגעשית עשירה במינרלים ופורייה מאד, וקפדוקיה הוא מחוז חקלאי ראשון במעלה, ובו מטעי פירות וכרמים רבים, עם זאת, התיירות היא הענף המוביל כיום בקפדוקיה.
תולדותיו של האזור מתחילות בהתפרצותם של שלושה הרי געש (ארג'ייס דאי שליד קאיסרי, האסארי דאי שליד אקסאראי ומלנדיז דאי שליד נידה), לפני כעשרה מיליון שנה.
בעקבות ההתפרצויות, התכסה האזור שמסביב בשכבה עבה של אפר געשי חם, שהתקשה והפך לאבן הטוף הרכה והנקבובית.
במשך עידנים כרסמו הרוח, המים והחול בחלקים מן הטוף, וגילפו אותם לצורות משונות ונפלאות. סלעים גדולים של אבן קשה יותר, שנלכדו בתוך הטוף ונחשפו לאיטם בשל הבלייה, הגנו על הטוף מלמעלה מפני בלייה נוספת. התוצאה היא עמודי או חרוטי אבן טוף, שסלעי ענק יושבים עליהם, התצורות הללו זכו לשם המוזר "ארובות הפיות", ועמקים שלמים מלאים בהם.
הטוף היה קל לחציבה, גם בכלים פרימיטיביים מאד, ועד מהרה למדו התושבים כמה קל לחצוב בתים בסלע, מערה שלמה נחצבה במהירות ובקלות רבה, וכשהמשפחה התרחבה, נוספו עוד ועוד חדרים חצובים.
עם הגעת הנצרות לקפדוקיה, גילו חסידי הדת הצעירה כי באותה קלילות ניתן לחצוב בסלע כנסיות על עיטוריהן. קהילות נוצריות גדולות שגשגו כאן, ולמספר העצום של הכנסיות החצובות בסלע שהותירו אחריהן אין דומה בעולם כולו.
כשצבאות ערב שטפו את אנטוליה במאה השביעית, נסוגו הנוצרים אל ישובים תת קרקעיים עצומים בגודלם- אותם חפרו במקור החיתים.
ברבים מהכפרים ומהמערות התגוררו צאצאי המתיישבים הקדומים עד 1923, אז התמוטטה האימפריה העות'מנית, והתבצעו חילופי אוכלוסין בין יוון וטורקיה.
עמק זלבה- מקום פופולרי לבוא אליו ולצפות בשקיעה, ששימש בעבר כמקום התבודדות לנזירים, חפשו את ארובת הפיות התלת ראשית.
אוצ'היסאר- כפר קטן שחולש עליו מבצר שהוא בעצם צוק געשי גבוה המחורץ כולו מנהרות וחלונות הבולט לעין ברדיוס של ק"מ רבים, מלמעלה נשקף נוף של עמקי קפדוקיה ושל הכפר שמסביב.(שעות פתיחה 8:00 עד השקיעה)
אורטאהיסאר- מוקד העניין בכפר הוא מבצר בגובה 18 מטר מהתקופה הביזנטית, הנוף הנשקף מלמעלה מדהים, לא לבעלי פחד גבהים.

סואנלי- צמד העמקים (אשאי סואנלי ויוקארי סואנלי) שמשו בעיקר כמקומות התבודדות לנזירים, במקום שבו מתפצלים שני העמקים, מימין לכנסיית טוקאלי (TOKALI KILISE), אליה עולים בגרם מדרגות תלול. משמאל ומצידו האחר של העמק לכנסיית השמיים (GOK KILISE), בכנסייה זו יש זוג אולמות, המופרדים זה מזה בשורת עמודים, ובקצה כל אחד מהם יש פס עיטור כפול עם דמויות הקדושים.
מבין הכנסיות האחרות, המעניינת ביותר היא מס' 4, הקרבש (KARABAS- הראש השחור) אשר בעמק הימני, היא מכוסה כולה בציורי קיר המתארים את חייו של ישו, את המלאך גבריאל וקדושים אחרים. היונה בציור הקיר מעידה על החשיבות הרבה של היונים עבור הנזירים- שחיזרו אחריהן וחצבו למענן שובכים בסלע. רבים מהשובכים צבועים בלבן סביב הפתחים הקטנים, כדי למשוך את העופות פנימה, צידי הכניסה הוחלקו, כדי שהיונים לא יוכלו לנחות בחוץ ויהיו חיבות להיכנס פנימה. בפנים, סיפקו מוטות רבים מקום קינון למאות ציפורים, והן נהגו להפיל קילוגרמים של לשלשת על הרצפה מתחת.
הנזירים אספו את הלשלשת, השתמשו בה כדשן עבור הכרמים שלהם וקבלו את הענבים המתוקים ביותר ואת היינות הטובים ביותר באזור כולו. בחצר שבין הכנסייה לשובך נמצא חדר אוכל, ובו תנורי חימר הבנויים בתוך הקרקע (שימו לב לחורי האוורור). הנזירים התגוררו אמנם לבד אך אכלו ביחד.
החיים שמתחת לפני השטח- קאימאקלי, דרינקויו,אזלוג'ה ומאזיקיי. (8:00-18:30) בקפדוקיה זוהו 36 ערים תת קרקעיות עד כה, למרות שלא כולן נחפרו עדיין.
ארכאולוגים מתארכים את החלקים העתיקים ביותר בערים תת קרקעיות אלה לתקופת החיטים, לפני 4000 שנה.
בתקופות של שלום נהגו תושבי האזור להתגורר ולעבד את הקרקע מעל פני האדמה, אך כשפולשים איימו על חייהם ועל פרנסתם, הם פנו אל בתיהם החצובים בתוך הקרקע, שם יכלו לחיות בבטחה, גם אם לא באושר, למשך שישה חודשים בכל פעם.
עדיות לחיים בתוך הערים התת קרקעיות הללו נמצאות בכל מקום, מיכלי אכסון לשמן,ליין ולמים, מטבחים משותפים שבהם ניתן לראות עדיין את שרידי הפיח מהמדורות, אורוות ואבוסים, ובארות עמוקות להפליא. אלפי אנשים יכלו לחיות כאן במשך כמה חודשים, עמוק מתחת לפני הקרקע. מומחים סוברים שפרוזדורים תת קרקעיים ארוכים קישרו בין קאימקאלי לבין העיר התאומה שלה דרינקויו, המרוחקת ממנה עשרה ק"מ.
במידה ונבקר בדרינקויו, כשנגיע למטה כדי להביט במעלה פיר האוורור כדי לראות באיזה עומק אנו נמצאים.
פרסום ראשון :19/07/2010 16:39:48
עדכון אחרון :19/07/2010 22:56:15